ד”ר יזהר אור – הפקולטה להנדסת מכונות

or170בכל חיי הבוגרים, ההוראה תמיד היתה עיסוק רב חשיבות עבורי, הרבה לפני מינויי כחבר סגל בטכניון. לקראת כתיבת מסמך זה, ניסיתי לברר עם עצמי את סוגיית חשיבותה של ההוראה ואת המוטיבציה להצטיין בה אצל מרצה וחוקר באוניברסיטה. עובדה ידועה היא כי המרכיב המרכזי החיוני לקידום מקצועי של איש אקדמיה היא ההצטיינות במחקר המדעי, בעוד ההצטיינות בהוראה תופסת מקום שולי בשיקולי הקידום. מקריאת התבטאויות של חכמים ומנוסים ממני בנושא זה, עולים מספר טיעונים מרכזים בסוגיה זו:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • לעתים, במהלך מחקר, ישנם שלבים בהם החוקר “תקוע” ומתוסכל והעיסוק בהוראה משמש הסחת דעת ונותן לו תעסוקה ותחושת משמעות. יתרה מזאת, ההוראה של בעיות יסוד בתחום ומענה לשאלות בסיסות עשויים להביא לגירוי אינטלקטואלי ויצירתי שיאפשר לשחרר חסמים מחשבתיים ולהתקדם בפתרון הבעיה המחקרית (מדבריו של ריצ’רד פיינמן, זוכה פרס נובל בפיסיקה).
  • מכיוון שהוטל עלינו לעסוק גם בהוראה, נעשה זאת על הצד הטוב ביותר ונשתדל גם להצטיין בכך.
  • באמצעות ההוראה, המרצה נחשף לסטודנטים ויש לו אפשרות למשוך אליו משתלמים טובים למחקר.
  • לאחרונה, התחילו לייחס חשיבות מוגברת לציוני ההוראה בשיקולי קידום. כמו כן, נוסד “פרס משה ינאי” שנועד לתגמל מרצים מצטיינים בטכניון.
  • ההוראה היא מתפקידיו המרכזיים של הטכניון לצורך הכשרת חוקרים ומהנדסים מעולים למשק הישראלי, לתעשייה ולאקדמיה ועלינו לשאת בעול מתוך הכרה בחשיבות מטרה זו.

לטעמי האישי, מכלול הטיעונים הללו אינו מספק. הם תופסים בבירור את ההוראה כערך שניצב לצד המחקר המדעי  ובמנותק ממנו. לתחושתי האישית, ההוראה והמחקר הם במידה רבה שני פנים של מטבע אחד. מבחינתי, האתגר שבכתיבת מאמר מדעי שקול כמעט לחלוטין להכנה של מערך שיעור לכיתה.

המטרה המרכזית של ההוראה ברוב מקצועות ההנדסה היא הקנייה של ידע עיוני ויישומי לסטודנטים בתחום הספציפי לקורס. תוצר הלמידה הנדרש הוא פיתוח יכולתו של הסטודנט לנתח בעיה מעשית ע”י כתיבת מודל מתמטי מופשט, הפעלת שיטות מתמטיות לפתרונו באופן מדויק או מקורב, ניתוח מושכל של התוצאות והסקת מסקנות מעשיות לגבי הבעיה המקורית. כדי לעמוד ביעדים אלה, חובה על המרצה להחדיר בסטודנטים התלהבות ומוטיבציה ללימוד החומר ע”י הדגמות, קישור לבעיות מעשיות, יצירת למידה אינטראקטיבית ועוד.

תובנה נוספת שרכשתי לאחרונה, בעקבות התרשמות אישית ותגובות שקיבלתי מסטודנטים בקורסים בכל שלבי התואר, היא כי לסטודנטים רבים בטכניון, בעיקר בתואר הראשון, יש נטיה ללמוד את החומר של כל קורס בפני עצמו ולא לבצע את הקישור בין הקורסים השונים (כלומר, בעיה של “שינוע” החומר מקורס אחד למשנהו). לפיכך, אני משקיע כעת יתר מאמץ בהדגשה חוזרת ונשנית של הקישור בין חומר שמועבר בקורס הנוכחי לבין חומר שנלמד בקורסים קודמים ואף בקורסים “שכנים” הניתנים במקביל.

יחס נאות והוגן לסטודנטים הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בהוראה וזאת, על מנת להעניק לסטודנטים חווית למידה חיובית והעלאת המוטיבציה, וכן לשם שיפור שמה הטוב של הפקולטה בפרט ושל הטכניון בכלל בנושא איכות ההוראה והגינותה. אני מקפיד להתייחס ברצינות לכל שאלה הנשאלת במהלך ההרצאה; אני מקפיד על שעות קבלה שבועיות שלי ושל כל צוות הקורס, לצורך זמינות לשאלות הסטודנטים ומשתדל גם לענות על שאלות לבאים למשרדי מחוץ לשעות הקבלה או, לחילופין, לקבוע זמן אחר לפגישה. אני מתייחס ברצינות, בענייניות ובהוגנות לבעיות מיוחדות כגון שירות מילואים, מקרי אבל במשפחה, בעיות רפואיות חמורות או בעיות שפה ומשתדל לתת מענה במסגרת נהלי הטכניון ולעתים אף לפנים משורת הדין. יחד עם צוות המתרגלים, אנו משתדלים להקפיד על החזרת תרגילי בית בזמן, לאחר בדיקה ומתן משוב אמיתי ואפקטיבי לסטודנטים.