פרופ"מ עודד אמיר – הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

אמיר עודד
פילוסופיית ההוראה
ההוראה בטכניון והתרומה לחינוך מהנדסי העתיד, מהוות בעיני חלק משמעותי מתפקידי כחבר סגל אקדמי ומביאות איתן אתגרים וסיפוק גם יחד.
השקעתי מחשבה רבה באופן ההוראה, כאשר התכלית המרכזית היא השגת למידה אצל הסטודנטים. לטעמי, הוראה ולמידה אינן זהות – המרצה עשוי להשקיע את מלוא מרצו בהוראה, אולם אין ערובה שאכן תושג למידה. השאיפה להשיג למידה מעמיקה מיוצגת בקורסים אותם אני מלמד ע"י שלושה כלים: 1. סדנאות ללמידה פעילה; 2. תחרויות ותגמול לעידוד חשיבה יצירתית; 3. גישה יישומית ("hands on") ללמידה של נושאים מתקדמים. אני מאמין ששילוב שלושת הכלים הללו בהוראת הקורסים שלי, מתאים לאופן הלמידה של הדור הנוכחי, מעודד עבודה עצמאית בקרב הסטודנטים ומוסיף גיוון ועניין. כל אלה יכולים לתרום משמעותית לאפקטיביות של הלמידה.
למידה פעילה מתבצעת באמצעות החלפת התרגולים הפרונטליים בתרגולים בצורת סדנה. למידה בסדנאות מאפשרת לסטודנטים ללמוד באופן מעמיק לאורך הסמסטר ולא רק בתקופת המבחנים, נטייה מקובלת, לצערי, בקרב חלק מהסטודנטים ופוגעת באיכות הלמידה.
תחרויות ותגמול לעידוד חשיבה יצירתית – בקורס "סטטיקת מבנים" שילבתי תחרות לתכנון מבנה אופטימלי – תחרות "המסבך הקשיח". בתחרות נדרשו המשתתפים לעשות שימוש בכלים שנרכשים בקורס בחירה בלימודי התואר השני. ההשתתפות בתחרות היא רשות וחמש ההגשות האיכותיות ביותר זוכות לנקודות בונוס בציון הסופי של הקורס, בסולם של 1 עד 5. שילוב תחרות כזו בקורס בסיסי משרת מספר מטרות: 1. עידוד חשיבה יצירתית ע"י מתן בעיה פתוחה שפתרונה דורש חשיבה מחוץ לקופסה; 2. עידוד סטודנטים מצוינים להרחיב את ידיעותיהם מעבר לחומר הלימוד הרגיל; 3. המחשת הרלוונטיות של החומר הנלמד; 4. חשיפה לנושאי לימוד ומחקר מתקדמים בשלב מוקדם של הלימודים. לדעתי, התחרות מתקבלת באהדה בקרב הסטודנטים, מעוררת סקרנות ומוסיפה עניין רב לקורס (מתוך משאל המרצה: "המרצה מנסה ליצור מעורבות בדרכים שונות וחיוביות כדוגמת תחרות המסבך הקשיח"). מעבר לכך, התחרות מסייעת להעביר מסר עמוק יותר: הטכניון אינו מסתפק בהקניית השכלה הנדסית ובהכשרת מהנדסים, אלא הוא שואף להוות חממה לחדשנות.
גישה יישומית ("hands on") ללמידה של נושאים מתקדמים – בקורס אותו אני מלמד פעם בשנה, אני מנסה לשלב בין הבסיס התיאורטי כפי שנלמד בעבר לבין גישה יישומית השמה דגש על למידה מתוך עשייה. כך הפך הקורס לכזה המשלב בין ליאוריה לבין מעשה: בכיתה עוסקים בעיקר באופן הניסוח של בעיות הנדסיות כבעיות אופטימיזציה ובתכונות המתמטיות של שיטות הפתרון השונות, ובתרגילי הבית פותרים את בעיות האופטימיזציה באמצעות כתיבת תכניות מחשב ומנתחים את הפתרונות באופן ביקורתי. בסיום הקורס, הסטודנטים מחזיקים בסט כלים חישוביים שפיתחו בעצמם ויכולים לשמש אותם בהתחלת מחקר בתחום, או ככלי להבנה מעמיקה של אופן הפעולה של תוכנות מסחריות הנמצאות בשימוש בתעשייה.
לסיכום, אני רואה במהלכי בנוגע לפיתוח יכולות ההוראה ב-4 השנים בהן אני חבר סגל ומרצה בטכניון רק צעד ראשון בתהליך לימודי ארוך שנים שעלי לעבור. לא מן הנמנע שעם צבירת ניסיון והתפתחותי המקצועית כמרצה, אאמץ גישות למידה נוספות שיכולות לסייע בהשגת למידה מעמיקה. זאת, תוך חתירה מתמדת להביא לשיפור משמעתי בלמידה בקורסים עליהם אני אחראי ולתרום לשיפור איכות הלמידה בטכניון.
אני גם מאמין שסטודנטים רבים בטכניון רואים חשיבות עצומה בשיפור הקשר בינם לבין הסגל האקדמי. לכן אני משתדל ליצור תקשורת ישירה, פתוחה וכנה עם הסטודנטים בד בבד, וללא סתירה, עם הדרישה לרמה אקדמית גבוהה.
מתוך משאל המרצה
מרצה מצוין, יחס מעולה לסטודנטים; אחד המרצים המצוינים שהיו לי בטכניון. היה ממש מהנה לשבת בהרצאות; מרצה מעולה, צנוע, מדבר בגובה העיניים, ברור מאוד. מדבר כדי שהסטודנטים יבינו ולא כדי להרשים. אחד המרצים הטובים שהיו לי; עודד מרצה נהדר. קל להתחבר לשפת הגוף שלו, לסגנון ההוראה שלו ולאווירה שהוא משרה בכיתה; יש בעודד כל מה שמרצה טוב צריך. כיף לראות ולדעת כמה הוא משקיע בקורס וחשוב לו שנצא מהקורס עם הידע הזה. המשפט האחרון לא מובן מאליו בימינו; המרצה הכי טוב שפגשתי עד כה בטכניון. מסודר, ברור, תמיד מחבר אותך לשיעור הקודם, יוצר עניין. פשוט מעולה.