פרופ’ אילת ברעם-צברי – הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה

מתוך פילוסופית ההוראה של פרופ’ ברעם-צברי

הקורס האהוב עלי הוא תקשורת המדע: תיאוריה ומעשה”, הפתוח בפני כל הסטודנטים בטכניון, מכל הפקולטות ומכל התארים. באמצעותו אדגים כיצד החזון החינוכי מיושם הלכה למעשה בכיתה וכיצד חווים אותו הסטודנטים עצמם. בקורס לומדים מדעני/ות ומהנדסי/ות העתיד שלנו כיצד לתקשר ולהנגיש את עבודתם לציבור הרחב. הם לומדים שהציבור אינו בור והנגשת מדע באמצעות תקשורת ההמונים אינה בגדר זילות של המדע אלא להיפך, זו חובתם המקצועית והאזרחית. תקשורת המדע היא נושא מפותח למדי בארה”ב, אנגליה ואוסטרליה הן מבחינת מחקר והן מבחינת הכשרת חוקרים, אך בארץ הקורס הניתן בטכניון, אותו יזמתי ופיתחתי, הוא ראשון ויחיד מסוגו.

אחת המטרות הבסיסיות ביותר של הקורס היא ללמד את הסטודנטים שעליהם לעצב את מסריהם כך שיתאימו לקהל היעד ואם לשפוט לפי דברים ששמעתי מסטודנטים, מטרת הקורס אכן הושגה. הקורס משלב גם התנסות מעשית, המשמשת הן כדרך ללמוד ולתרגל את המיומנויות שמקנה הקורס והן כדרך הערכה. בדרך זו, ההערכה הופכת לכלי בשירות הלמידה ולא מנותקת ממנה. דרך הערכה כזו מחייבת שיח ומשוב מתמשכים עם הסטודנטים ולכן חשוב לי לבחור תומכי/ות הוראה המחוייבים כמוני להוראה, להנחיה, לייעוץ ולפתרון הבעיות, כשאלו מתעוררות.

אני מאמינה בלמידה תוך כדי עשיה. קשה לי לראות כיצד ניתן לרכוש מיומנות ללא התנסות בה. לעתים זה מקומם חלק מהסטודנטים, המוטרדים מעומס המטלות. אבל נראה שבסופו של דבר, רבים מהם מעריכים את התוצאה. כפי שכתבה סטודנטית במשוב: “החולשה של הקורס היו המטלות המרובות ואופיין. כמה מהן כמעט גרמו לי להרים ידיים ולוותר על הקורס. עם זאת, אלו בדיוק המטלות שלאחר שעשיתי אותן, הרגשתי סיפוק וגאווה שהצלחתי (וגם שקיבלתי ציון טוב) ולכן אני רואה את הנושא הזה כחוזקה של הקורס ואין מטלה מיותרת שאני יכולה לציין”.

מעורבות אינטלקטואלית ויצירתיות הן מילות מפתח בקורס ונראה שהסטודנטים נהנים מאוד להשחיז ולהביא לידי ביטוי את ההיבטים הללו בכישוריהם. למרות העבודה הרבה וההשקעה העולה על המצופה מקורס בחירה בן שתי נקודות, נראה שהסטודנטים נהנים ממנו מאוד.

חשוב לי לחזק את הקשרים של הסטודנטים עם התעשייה (התקשורת הישראלית, במקרה של קורס זה) ולכן אני מקפידה שהמשימות ידמו, ככל הניתן, את המציאות התקשורתית בה עשויים מדענים לעתיד להיתקל. המשימות כוללות סימולציה של ראיון טלווזיוני באולפן של אונ’ חיפה, פרסום פוסטים בבלוג בפורטל תפוז ופרסום של עבודות נבחרות באכסניות פופולריות. בכל קורס מציגים מרצים אורחים שונים ושמחתי לראות שהסטודנטים רואים בכך חשיבות.

המקטרגים יכולים לטעון שקל, יחסית, לעורר עניין והתלהבות בקורס בחירה ייחודי כמו “תקשורת המדע” אבל מעורבות עמוקה נרשמה גם בקרב סטודנטים של קורס המבוא הבסיסי ורב המשתתפים “פילוסופיה של החינוך”. הקורס הזה יכול להילמד בצורה תיאורטית לחלוטין ואכן כך הוא נלמד בתכניות רבות להכשרת מורים, ללא קישור לאתגרים העומדים כיום בפני מורים בשר ודם. היה לי חשוב שלא ליפול למלכודת זו, שמחמיצה הזדמנות פז לאפשר לפרחי ההוראה לברר עם עצמם מהו חינוך בעיניהם, אלו אלטרנטיבות קיימות לדרך בה הם למדו וחונכו. קישור לעבודת השטח הוא מרכיב חשוב גם ב”פילוסופיה של החינוך” בו עורכים הסטודנטים ביקור בבית ספר מזרם חינוכי ייחודי. מרכיב זה בקורס מעורר קשיים לוגיסטיים, אך בסופו של דבר זו אחת החוויות החזקות שנותרות לסטודנטים מהקורס וגם בקורס הזה קיבלתי משובים מצויינים.

עם השנים למדתי שאוכלוסית הטכניון הטרוגנית ושסטודנטים מסוימים חווים קשיים, שאחרים לא נתקלים בהם. לכן, כשמתכננים את ההוראה חשוב להתייחס גם לקשייהן של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
במבט על, אני חושבת שהצלחתי ליצור הלימה בין החזון החינוכי שלי לבין יעדי המקצועות שאני מלמדת, תהליך הלמידה, שיטות ההוראה ושיטות ההערכה. אצטט כמה דברים שכתבו סטודנטים בקורס “תקשורת המדע”: