פרופ' רוס פינסקי – הפקולטה למתמטיקה

מתוך פילוסופית ההוראה של פרופ' פינסקי

את ההוראה שלי מלווים שני היבטים יסודיים של אישיותי. הראשון הוא נטיה מולדת להסביר דברים לאחרים וליהנות מכך (אני אף נהנה לכוון נהגים אובדים ליעדיהם…), השני הוא האהבה שאני רוחש כל חיי למתמטיקה. אפיגרף המופיע על עמוד השער של אחד מספרי, שיצא לאחרונה, מסביר חלק מהחיבור העמוק שלי למתמטיקה:

A peculiar beauty reigns in the realm of mathematics, a beauty which resembles not so much the beauty of art as the beauty of nature and which affects the reflective mind, which has acquired an appreciation of it, very much like the
latter (Ernst Kummer)W3C
" in Hebrew.

לאור הדברים הללו, אני משתדל (אפילו בקורסי השירות) להותיר מעט זמן בסוף הסמסטר כדי להציג לתלמידים איזו אבן חן מתמטית, המתעלה מעבר לסילבוס הסטנדרטי.

אחד הפנים היפים והמפליאים של המתמטיקה הוא יחסי הגומלין הקיימים בין תחומיה השונים. כיוון שיש לי הערכה עמוקה לקשר ההדדי הפנימי הזה, אני נהנה ללמד מגוון רחב של קורסים מתכנית הלימודים שלנו. נוכחתי שדבר זה אף עוזר במניעת שחיקה ויתרה מזאת, עוזר לי לשמור על רמת התלהבות גבוהה מחומר הלימוד. לעתים, כאשר אני מלמד קורס שכבר לימדתי, אני כותב את מערך השיעור מחדש ואיני משתמש במערך הישן. גיליתי שזה מחייב אותי להתרכז בסוגיות הפדגוגיות הקשורות בחומר הנלמד.

הדואליות שבצירוף מחקר-הוראה היא הכרחית עבורי. המחקר שלי מאפשר לי לשמור על תשוקתי הכללית למתמטיקה וזו, בתמורה, ממריצה את הוראתי ולהיפך – ההוראה מעניקה לי הפסקה מבורכת מהעולם המסוגר עד מאוד של המחקר המתמטי.

מספר עקרונות כלליים המנחים את הוראתי:

  1. אני חושב שחיוני לשמור על אווירה חיובית בכיתה. אווירה שלילית פוגעת בתהליך הלמידה ואף מפתחת אצל הסטודנט יחס שלילי לחומר הנלמד. במצב הנתון היום, אפילו בתנאים הטובים ביותר, בוחרים סטודנטים רבים בטכניון לא להגיע להרצאות ותחת זאת, לצפות בהן בווידאו. מטרת העל של הרוב המוחלט של הסטודנטים בטכניון, בכל קורס, היא ללמוד את החומר באופן שיאפשר להם לקבל ציון טוב. כאשר זאת מטרתם, צפיה בווידאו במקום להגיע לקורס אכן יכולה להיות הבחירה הטובה יותר עבורם. עם זאת, אם המרצה עושה את עבודתו נאמנה, סטודנט מתמיד שמגיע להרצאות במהלך הסמסטר יפיק מכך תועלת שלא היה משיג בצפיה בווידאו. התועלת הזאת מושגת דרך התנסות אישית ובלתי אמצעית שקיימת בצפייה בהתמודדותו של המרצה עם החומר ובאינטראקציה שלו עם התלמידים.
  2. אחת הדרכים שלי ליצור אווירה חיובית בכיתה ולפתח קשר אישי עם התלמידים היא למידת שמותיהם. אני עושה כך גם בקורסי הפקולטה המונים בין 10 ל-50 תלמידים וגם בקורסי השירות שבהם יושבים 80 תלמידים ויותר. כמובן שאיני מצליח לזכור את כל השמות, אבל בהדרגה, אני לומד את שמות התלמידים המשתתפים באופן פעיל בשיעור ואת שמות המבקרים אצלי בשעות הקבלה.
  3. נקודה חשובה עבורי היא לא לגלות חוסר סבלנות כלפי סטודנטים השואלים שאלות "מצחיקות" או סטודנטים שבמהלך השיעור או שעות הקבלה אינם מבינים את ההסבר, למרות שניתן להם ביותר מדרך אחת. חוסר סבלנות כזה מבהיל את הסטודנט ועלול לגרום לו להעמיד פנים שהוא מבין כדי להציל את כבודו.
  4. הומור הוא מרכיב העוזר ביצירת אווירה אישית ואני נהנה להוסיפו להרצאותי.
  5. שיעורי בית הם, כמובן, מרכיב יסודי והכרחי בתהליך למידת המתמטיקה.
  6. דעתי היא, שעל המבחנים להיות מאתגרים מספיק כך שרק התלמידים הטובים ביותר יקבלו ציון מעל 90. עם זאת,אני חושב שראוי שיהיה במבחן מספר מספק של שאלות בסיסיות יחסית, כדי לוודא שסטודנט בעל הבנה בסיסית וסבירה של החומר, יוכל לקבל ציון סביר (נניח 70-75). אני תמיד נותן בוחן אמצע שנועד, בין היתר, לדרבן את הסטודנטים לעמוד בקצב הלימוד במהלך הסמסטר.
  7. אני מעודד סטודנטים להגיע לשעות הקבלה שלי. אני מקפיד לומר לסטודנטים שהם יכולים לכתוב לי אי-מייל ולבקש לקבוע מועד לפגישה, אם שעות הקבלה הרגילות לא נוחות להם.

מקרים מיוחדים: אני די גמיש בנוגע לאפשרויות בחינה אלטרנטיביות לסטודנטים עם בעיות רפואיות או משפחתיות.