פרופ’ יורם הלוי – הפקולטה להנדסת מכונות

halvybig

מתוך הנימוקים להגשת מועמדותו של פרופ‘ הלוי לפרס:

פרופ‘ יורם הלוי מהווה דוגמא ומופת לחבר סגל צנוע והגון, הרואה בחינוך הסטודנטים לתואר ראשון ותארים גבוהים שליחות ומשימה שאינם חשובים פחות בערכם מהעיסוק במחקר. תגובות הסטודנטים וה“אני מאמין“ לגבי ההוראה, מהווים עדות ברורה לכך שמדובר במרצה מצטיין שעושה כל שלאל ידו להעביר את החומר הנלמד בנועם ובגובה העיניים. פרופ‘ הלוי שוקד על קיום דו-שיח בזמן אמיתי עם הסטודנטים, כדי שיבינו את החומר הנלמד באמצעות דוגמאות פשוטות ומובנות. ההערכה הרבה לה הוא זוכה מציבור הסטודנטים, גם בקורסי חובה רבי משתתפים, מעידה על כך שאין מדובר בהישג נקודתי אלא בהשקעה מתמשכת פרופ‘ הלוי קשוב לסטודנטים ודוגל במדיניות של דלת פתוחה ובגישה חברותית ולא מתנשאת כלפי הסטודנטים, מה שגורם להם להגיע לשעות הייעוץ ללא מורא ופחד. ליורם היכולת לרתק את הסטודנטים וליצור אווירה נעימה והדדית שמדרבנת את הסטודנט לחקור ולנתח את החומר המועבר לפרטים. יורם מעניק יחס אישי שמעודד ונותן תחושת אהדה מחזקת בתוך הלחץ הטכניוני.

מדברי הסטודנטים:

 ”אצל יורם הדלת תמיד פתוחה, לא צריך להגיע בשעות הקבלה והוא תמיד עוזר, מסביר והכי חשוב, מכוון בשמחה ועם רצון אמיתי ללמד. יורם הוא מודל למקצועיות, ליחס וללמידה. אם כל המרצים היו טובים כמוהו, הטכניון היה מקום הרבה יותר טוב להיות בו“. ”יורם הלוי הוא המרצה האידיאלי. הוא מתכונן להרצאותיו, מעביר אותן על הצד הטוב ביותר ובגובה העיניים, כך שמעטים הסטודנטים היכולים לטעון שהרצאותיו אינן מובנות. הוא תמיד שש לעזור, זמין, קשוב לסטודנטים ובא לעזרתם. התשוקה ללמד ניכרת בו והוא עושה זאת על הצד הטוב ביותר ומעניק יחס הן מקצועי והן אישי. מי ייתן שירבו כמותו“.

מתוך פילוסופית ההוראה של פרופ‘ הלוי:

מטרת ההוראה היא העברת ידע מן המורה אל התלמידים ולכן מה שחשוב הוא לא מה ואיך המורה מלמד, אלא מה הגיע, נקלט ונטמע אצל התלמידים. אני משתדל להיות קשוב לכיתה ולוודא שהמסר שאני רוצה להעביר אכן עובר. במידה שנראה לי שנוצר נתק, אני מנסה להסביר שוב בצורה אחרת ואם צריך, שוב ושוב. השילוב של מחקר והוראה, שהוא לב ליבו של מבנה האוניברסיטה המחקרית, פירושו כי כל מורה יכול ללמד את המקצועות הבסיסיים ברמה גבוהה הרבה יותר מזו שבפועל (ואבוי לו אם לא). עם זאת, הוראה ברמה גבוהה מדי של מקצועות בסיסיים עלולה לגרום לתוצאה הפוכה, כאשר בפועל הסטודנט רוכש ידע מועט יותר. יש, כמובן, לשמור על רמה נאותה ולא לגלוש לפשטנות והמורה צריך להיות מודע למתח זה ולמצוא את שביל הזהב. בכל נושא לימוד אני מנסה להתמקד בעיקר ולהעביר זאת גם לסטודנטים בצורה מפורשת. נקודה שאני מקפיד עליה מאוד היא מתן אפשרות לשאלות כמעט בכל עת. בנוסף ליתרונות הישירים של מניעת נתק של סטודנטים מהחומר והבהרת נקודות שלא הוסברו כראוי, יש לשאלות של סטודנטים שונים אפקט של שבירת המונוטוניות של השיעור, אשר מעורר את הסטודנטים. בקורסי החובה איני חושש לסטות מהקו המרכזי לעבר דוגמאות וסוגיות מעניינות יותר, אני משתמש בהומור (גם אם הוא מיועד לשעשע בעיקר את עצמי) ומרבה באינטראקציה עם הסטודנטים גם על חשבון הזמן היקר המוקצב להרצאות. מבחינתי, כבוד פירושו הכרה בכך שיחסי מורה-סטודנט הם יחסים בין שווים. אי הסימטריה היא פונקציונלית בלבד ונובעת מתפקידו של המורה כמעביר המידע לצעירים ממנו, אך היא אינה כוללת שום מרכיב של עליונות אישית, וודאי שלא מוסרית. הוגנות היא נושא סבוך, המהווה עבורי שיקול מרכזי בקבלת החלטות שונות במהלך הקורס ואני מתחבט בו תכופות. שמחתי לשמוע שהסטודנטים המליצו עלי לפרס ינאי, כי במקרים רבים דווקא איני נענה לבקשות שונות ואף נחשב לעיתים לעקשן, דווקא מתוך שיקולי הוגנות בין סטודנטים. אני מקפיד על פיתוח מקצועות חדשים, עדכון מקצועות קיימים ועל פעילות בנושא הוראה, ובמהלך השנים מילאתי מספר רב של תפקידים הקשורים בנושא לימודי הסמכה.