אני מאמין שבהוראה, כמו בכל עשייה, אם משקיעים מחשבה, לב ונשמה אזי ההצלחה ותנובת הפירות (במקרה שלי, סטודנטים מאושרים ומעושרים) מובטחות. הדבר החשוב ביותר בהוראה היא אהבה. אני אוהב מאוד את המקצועות שאני מלמד, את עבודתי ואת הסטודנטים. האהבה הזאת היא הכוח המניע אותי לשיפור מתמיד, למציאת פתרונות לבעיות וקשיים בהוראה, למציאת דרכים להגברת המוטיבציה וההתלהבות של הסטודנטים. עם זאת, ההוראה היא עשייה מורכבת. יש להיות לא רק מרצה טוב, אלא גם פסיכולוג שמרגיש את הסטודנטים, שחקן שמרתק את הקהל. לא רק מרצה, אלא גם מורה דרך להבנת ידע קיים, להפנמת אתגר במקצוע מדעי ולחשיבה עמוקה. אני מלמד ספקטרום רחב של קורסים וחזון ההוראה במקצועות מדעיים אלה, לדעתי, ניתן לביטוי כמשולש שצלעותיו הם סקרנות, ידע והבנה. מטרותי כמורה הן לפתח סקרנות ומוטיבציה; להקנות ידע, שפה וכלים חדשים; להביא להבנה עמוקה של החומר הנלמד.
בלימודי מדעים, אין ספק שסקרנות היא כוח מניע מרכזי. לא צריך לדכא סקרנות של סטודנטים עם טכניקות יבשות (משוואות, תגובות, מנגנונים – כולם חלק בלתי נפרד מהלימודים). חשוב מאוד לפתח סקרנות ולהלהיב סטודנטים שבאו ללמוד כדי לרכוש כלים ומקצוע. הסקרנות היא מה שמניע את המדע. בשיטת ההוראה שלי, אני מתחיל כל פרק לימוד בדוגמה מעניינת מעולם הטבע או מחיי היומיום, הקשורה לומר הנלמד. אני מספר סיפור מסקרן, מאתגר את הסטודנטים בבעיה מעניינת ואומר “אם תלמדו פרק זה, תקבלו תשובות לשאלות ותבינו לעומק את הדוגמה שנתתי”. בקורסים מתקדמים, אני אוהב לגרות את סקרנותם של הסטודנטים ע”י הצבת אתגר וחשיפתם לבעיות שאין להן פתרון כעת. בנוסף, אני מנסה להראות להם תמונה כללית תוך שילוב ידע שרכשו בקורסים קודמים.
סקרנות היא רק חלק מהפאזל. לרכישת הבנה ומיומנות, זקוקים לידע, לשפה כימית ולכלים. אני משוכנע שספיגת ידע והבנה ע”י סטודנטים, תלויות במוכנותו של המרצה, במבנה השיעור ובבהירות ההסברים. השיקולים והגישות שאני מפעיל בהוראה:
• אני מתכונן ברצינות רבה לכל הרצאה, שואל את עצמי שאלות קשות. אם אני יכול לענות עליהן לעצמי בשפה ברורה ופשוטה, אני משתכנע שגם הסטודנטים יבינו.
• אני תמיד מעודד שאלות ושואל אותן. זה גורם לרב-שיח חשוב בכיתה ונותן לי אמצעי להערכת ההבנה של הנלמד בקרב הסטודנטים.
• אני מעדיף לכתוב על הלוח, ככל שמתאפשר. בתחילת הקורס, אני מראה תרגיל שמוכיח את הקשר בין כתיבה ביד לבין עיבוד המידע במוח. עם זאת, אני מעלה לאתר Moodle את כל הקורס במצגות.
• בסוף כל קורס אני מנסה להראות בעיות שפתרונן דורש אינטגרציה של כל החומר שנלמד במסגרת הקורס. זה נותן לסטודנטים ראיה רחבה יותר ומכין אותם לבחינה בצורה טובה. כמו כן, במיוחד בקורסים המתקדמים, אני מראה קשר בין הנלמד לבין היישומים התעשייתייים.
פיתוח הסקרנות ורכישת ידע הם שתי אבני בניין להבנה עמוקה. הבנה עמוקה במדעים היא, לדעתי, מעל לכל. לפעמים אני מעדיף לדלג על נושא מסויים בסילבוס כדי להעמיק את ההבנה בשאר הנושאים הנלמדים בקורס. אם כל מה שנלמד מלווה בהבנה עמוקה, זה יישאר עם הסטודנט לתמיד. שינון לא עובד בלימודי מדעים.
בנוסף לכל האמור לעיל, אני מעודד מאוד שילוב לימודים עם מחקר. יכולת השילוב היא יתרון רב ערך של הלימודים באוניברסיטת מחקר. הקורסים המתקדמים שלי (הקשורים לתחומי המחקר הנעשה במעבדתי) הלהיבו הרבה סטודנטים לתואר ראשון והביאו אותם לבצע פרויקטי מחקר במעבדתי. אני נהנה מאוד להנחותם במחקר. חלק מפרויקטי מחקר אלה אף הובילו לפרסומים מדעיים.
לסיכום: הוראה היא עבודה מורכבת עם אחריות רבה אבל, בסופו של דבר, ללמד הוא תענוג גדול – תענוג לראות את עיני התלמידים נוצצות בסקרנות ובהבנה, לגלות להם לראשונה את פניני החוכמה והידע, לדעת שאני מעשיר אנשים וגורם להם לעלות מדרגה בהתפתחותם.