מתוך פילוסופית ההוראה של פרופ’ בן-אשר
הוראת סטודנטים היא עבורי, בראש ובראשונה, שליחות והגשמת חלום. אל ההוראה בטכניון הגעתי אחרי 20 שנות עבודה כמהנדס פעיל במערכת הביטחון ובתעשייה הביטחונית. פילוסופיית ההוראה שלי נגזרת, במידה רבה, מרקע זה. ביסודה עומדים מספר עקרונות:
טכנולוגיה (או הנדסה) אינה זהה עם מדע יישומי. בהנדסה ובטכנולוגיה האדם מופיע כמגלה מציאות ויוצר מציאות ולא כחוקרה סתם. בהוראת מקצועות ההנדסה, אני מנסה להעמיק הבחנה זו בקרב הסטודנטים והמהנדסים לעתיד, תוך הדגשת הצד היוצר של ההנדסה.
- חשיבותן של בעיות הנדסיות היא מרכזית. המדעים המדויקים בכלל, והמתמטיקה בפרט, יוצרים פיתוי של מסגרות מדויקות וברורות עם ניסוח הנחות, מודלים ובעיות מלא, בהיר ומדויק. לעומת זאת, הבעיות הבאות “מן השטח” (התעשיות למיניהן, המשתמשים) מעורפלות הרבה יותר וברורות הרבה פחות. אני שם דגש מיוחד על בעיות אלו ומרבה להשתמש בהן להדגמות שונות. אני משתדל להביא בעיות הנדסיות אמיתיות לקורסים השונים ולדון בהן עם הסטודנטים.
- השלם הוא יותר מאשר סכום רכיביו. הסתכלות שלמה (הוליסטית) על מערכת מאפשרת, לעיתים קרובות, הבנה מעמיקה יותר מאשר הטיפול הפרטני בלבד. נטיית הסטודנט (והמהנדס) היא לפרק כל בעיה לפרטיה ולנסות לבנות בהדרגה – מן הפרט אל הכלל – את התנהגות ותכונות השלם. אני מאמין שבמקביל לחינוך לפרטים (החשוב כשלעצמו), יש לחנך את הסטודנט גם לראיית השלם.
- הפרספקטיבה ההיסטורית היא חלק מהותי בתהליך ההוראה והלימוד. כל התפתחות מדעית מתרחשת בתקופה מסוימת ובעת שבשלו תנאים מסוימים. העובדה שאנו מלמדים חומר נתון, אל לה להעלים את עובדת היותו חלק מהתפתחות זו. החומר נולד בתנאים נתונים ובדרך כלל, הוא משתנה כל העת. לכן, חשובה מאוד הפרספקטיבה ההיסטורית. בהרצאותי בכל התחומים, אני שם על כך דגש חזק. בהוראתי בכל הקורסים אני משתדל להעמיק בקרב הסטודנטים את העובדה כי כל תחומי ההנדסה והמדע משתנים ללא הרף. לעולם, ובשום תחום, אין אנו מגיעים אל אמת סופית ומוחלטת. לפיכך, “לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה” (אבות ב, כא).
- “ולא הבישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה מחכים” (אבות ב, ה). לעודד את הסטודנט להיות מעורב באופן פעיל בהרצאות זוהי משימה מרכזית בעיני. אני מגייס אמצעים רבים לכך ובייחוד דרך עידוד השיח המתמיד. להכרתי, יש להפיג את החשש ואת הביישנות, לסלק אפילו מראית עין של קפדנות, ולהטמיע את העובדה שהחוכמה, ההבנה ומכאן גם איכות הקורס אינה תלויה רק (או בכלל) בכמות הסחורה הנלמדת. וזה העיקרון החשוב מכולם!