פרופ"ח דניאל אורנשטיין – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

 

 

 

 

 

 

להבין, לתשאל, להעצים, לפעול, להרהר, לחזור

Comprehend, Interrogate, Empower, Act, Reflect, Repeat

בניית תוספת לידע העולמי
התרבות העכשווית חייבת את הצלחתה לצבירה וליישום עקביים של ידע מדור לדור. הצלחתה העתידית של האנושות תלויה ביכולתו של דורנו לתפוס ולהבין ידע זה, לתשאל ולפתח אותו, ליישם אותו, ובפעולה חוזרת לשפר אותו. מכאן תפקידו ההכרחי של המחנך באיסוף, הרכבה (סינתזה), הרחבה והעברה של ידע לדור הבא. על הסטודנטיות והסטודנטים בטכניון לסיים את לימודיהם לא רק עם יכולת טכנית ומומחיות תחומית, אלא גם עם הבנה עשירה של מורכבות החברה האנושית ושל המנגנונים שבאמצעותם היא מתפתחת ומשתפרת. כך יכולים הטכניון, הסגל והסטודנטים, לתרום לקָּנון הגדל והולך של הידע האנושי. הסטודנטים שלי לומדים להביא ידע זה לתחום חקר הסביבה ופתרון בעיותיה, על מנת להתייחס לאתגרים הסביבתיים המאיימים על רווחתה העכשיות והעתידית של האנושות.

הוראה בכל דרך
בסיום לימודיהם איתי, יש בידי הסטודנטים יסוד מוצק של ידע שבאמצעותו ניתן להבין ולהעריך בביקורתיות את הגורמים לאתגרים הסביבתיים העיקריים של דורנו. הסוציו-אקולוגיה מלמדת אותנו שישנן צורות מרובות של ידע, ושכולן נדרשות על מנת להתמודד עם בעיות מורכבות, כגון אלו הקשורות להידרדרות סביבתית. הסטודנטים והסטודנטיות שלי לומדים לרכוש צורות מרובות של ידע, כולל אלה המצויות בספרי לימוד וספרות אקדמית, אלה המופיעות בנסיון המצטבר של אנשי ונשות-מקצוע ומעשה, אלה המשתקפות בחיי היומיום של בני אדם, ואלה שהתלמידים והתלמידות  צוברים בניסיון החיים שלהם. העבודה עם ציבור מגוון של סטודנטים מחייבת בה בעת שימוש בטווח מגוון של גישות להוראה. אנו סופגים ידע בצורות שונות – הקשבה, ראייה, דיבור, הרגשה וחוויה. כדי לחבר בין מגוון אופני הלימוד למגוון מקורות הידע, אני משתמש בטווח רחב של אמצעי הוראה משולבים אשר דורשים מהסטודנטים להקשיב, להביט, לדבר ולחוות. אנו מדברים ומאזינים, דנים ומלבנים, יושבים והולכים.

עשייה טובה לסביבה
ההידרדרות הסביבתית היא תוצר לוואי מאיים ביותר של רווחתנו העכשווית. אם לא תוגבל, היא מאיימת להפוך על פיהן כשלוש-מאות אלף שנים של פיתוח חומרי, תרבותי ואינטלקטואלי. כדי להתמודד עמה נדרשת הבנה של מערכות טבעיות ואנושיות כאחד (בינתחומיוּת) ונדרשות הערכה ביקורתית ופעולה. עלינו, כאנשי חינוך סביבתי, לחדד את כישוריהם של הסטודנטים שלנו כדי לנתח בביקורתיות את החברה הסובבת ואת ההנחות המדעיות שייצרו את עולמנו כפי שהוא, ולהשריש בקרבם תשוקה ודאגה שיאיצו בהם ליישם את הידע שרכשו לטובת פתרונות סביבתיים.

תלמידינו – עתידנו
לצד העושר והרווחה חסרי-התקדים מהם נהנה דורנו, אתגרים סביבתיים מאיימים על העתיד. כפרט, היכולת המירבית שלי לייצר שינוי היא זעומה. אבל כאיש חינוך, היכולת שלי מוגדלת באופן מעריכי ככל שמתבטאת יכולתם של הסטודנטים, כפרטים וככלל. כל אחד מהסטודנטים שלנו – כאדריכלים ומתכננים, מהנדסים ומחנכים של העתיד – מספק הזדמנות לפתח ולרתום ידע וכישרון לטובת פתרון בעיות הסביבה. כל אחד מהם, או כולם יחד, עשויים להכריע את הכף עבור העולם כולו. אם נצליח בטכניון לפקוח את עיניהם אל העולם החברתי והביולוגי הסובב, נוכל לבנות יסוד של ידע לתיקון העולם.