◄הרצאות מבוססות מצגות שמשמשות את הסטודנטים כרקע להרצאה (תוך עידודם לרשום במהלכה). בלימוד נושא בעל התפתחות (רעיונית, פיתוח נוסחה, תהליך קבלת החלטות), כוללת כל שקופית שלב אחד בלבד: הסטודנטים מתמקדים בשלב המוסבר, מבלי “לפזול” להמשך, תוך שהם מסוקרנים לגבי ההמשך העומד לבוא בשקופית הבאה; בכך מושגים שיתוף הסטודנטים בהרצאה והפעלתם לחשיבה במהלכה, תוך שמירה על מתח ועניין. אחרי שהוסבר השלב המוקרן על המסך, כולל מענה לשאלותיהם, מוצגת לסטודנטים שאלה המתייחסת למה שצפוי בשלב הבא, עם דיון על בסיס התשובות עוד בטרם תוצג השקופית הבאה (המצגות אינן לפני הסטודנטים בעת ההרצאה). ◄השאלות מופנות לכל הכיתה, אך לעתים הפנייה היא לסטודנט ספציפי, תוך עידוד לענות ובאופן שלא תיגרם לו/לה מבוכה. פנייה לכל הסטודנטים בשמותיהם (הכרת כל השמות, החל מההרצאה הרביעית לכל המאוחר, בכיתה בת עד כ-70 סטודנטים). המוטיבציה לזכור את השמות: ההכרה בתרומה שיש לכך להרגשתו האישית של הסטודנט, למניעת מצב של “צוללות” בכיתה, וליצירת אווירה מעודדת למידה. אני זוכר, רואה, ושומע “הכל”; הסטודנטים מודעים לכך וזה מכניס אותם למצב מסוים של דריכות, שגם היא תורמת לריכוז והקשבה. הסטודנטים רואים זאת באור חיובי, כעדות לכך שאכפת לי; ה-rapport סטודנטים-מורה הטוב שנוצר חשוב לאווירת לימודים נכונה. ◄השקעה רבה בעדכון המצגות לפני כל הרצאה, על בסיס ידע שרכשתי במחקרים האחרונים ולקחים מההרצאה הקודמת. הכנה מדוקדקת לקראת השיעור ביום/לילה שלפניו: סימולציה של ההרצאה ב- fast forward, לפני כל הרצאה, ולא חשוב כמה פעמים לימדתי כבר את המקצוע. זה גם גורם לי עצמי עניין מחודש. המצגות מושקעות מהרבה בחינות, כולל אסתטיקה, והסטודנטים ערים לכך ומעריכים זאת. הם יודעים שמצופה מהם לאותה רמת השקעה במקצוע בכלל ובשיעורי הבית בפרט.
◄הובלה הדרגתית וזהירה של הסטודנטים מעולם התכן המדויק, הדטרמיניסטי, וה”קשה” שעל ברכיו התחנכו עד שהגיעו אלי, לעולם הפאזי, היוריסטי, וה”רך” של מקצועות התכנון והניהול; שימוש ב- case studies מעמיקים להתמודדות עם הקושי המובנה התחילי של הסטודנטים להבין שתהליכי תכנון וקבלת החלטות בסביבה פתוחה, מרובת חלופות, ובעלת רמת אי-ודאות גבוהה, הינם מורכבים וקשים יותר מאשר בסביבה סגורה וודאית. ◄סיורים לימודיים באתרי בנייה, מודרכים על ידי: חשיבות עצומה לחינוך המקצועי, בתנאי שיתוכננו ויאורגנו כראוי (משימה מורכבת שדורשת תכנון מדוקדק), עם קישור לנושאי ההרצאות הפרונטליות ולתרגיל הבית המסכם בכל קורס. ◄ייעוץ לסטודנטים: מדיניות “דלת פתוחה”; זמינות לסטודנטים במייל, כמעט 24/7, וכמעט תמיד עם תגובה מידית, ולפי הצורך גם בפירוט ובאריכות, במהלך כל הסמסטר ולא רק לקראת בחינות; כל זאת גם במהלך שנים ארוכות של תפקידים בעלי מוטת השפעה רחבה במערך ההוראה בפקולטה.
◄אם הייתי נשאל מה הדבר – מעבר לדברים הברורים מאליהם – שחשוב לי בהרצאות, הייתי עונה “ליהנות בהרצאה”. כאשר אני נהנה, הסטודנטים נהנים. כאשר אני מתלהב, הסטודנטים נדבקים בהתלהבות. אהבתי אני לחומר שאני מלמד עוברת בהשראה לסטודנטים. ההרצאה הופכת לחוויה.